#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרכוב בחוה&quot;מ?	"תוס&#x27; (מו&quot;ק י&#x27; ע&quot;א) ס&quot;ל דרק מותר לרכוב כשהוא לצורך המועד, אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דס&quot;ל דמותר לרכוב אפי&#x27; שלא לצורך המועד דרכיבה הוי רק גזירה שמא יחתוך זמורה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומותר) {ומכאן משמע דדברים האסורים משום גזירה מותרים בחוה&quot;מ, וכן מצינו לגבי כתיבה שאינה מתקיימת (סי&#x27; תקמ&quot;ה סעי&#x27; ז&#x27;), וכן מוקצה (מ&quot;ב סי&#x27; תרל&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד), וכן אמירה לנכרי בעבור אחר המועד (מ&quot;ב סי&#x27; תקמ&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;), וכן משא ומתן דאינו אסור אלא משום טרחא (סי&#x27; תקל&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;), אבל יש איסורי דרבנן שאסורים ג&quot;כ בחוה&quot;מ כעיבוד אוכלים (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תקל&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ט) (מ&quot;ב דרשו)}"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן צרכי הרכיבה?	"אפי&#x27; הרא&quot;ש מודה דזה אינו מותר אלא כשהוא רוכב לצורך המועד דעכשיו הוא עושה מלאכות, וגם דוקא כשלא כוון מלאכתו במועד (שו&quot;ע)"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל רכיבה לצורך המועד?	"אפי&#x27; לטיול ואפי&#x27; לראות פני חבירו, אבל לא להרויח ממון שלא לצורך המועד ולא לטייל מא&quot;י לחו&quot;ל (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה לטייל)"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רגיל לילך ברגליו?	"דינו כלא לצורך המועד ואינו יכול לתקן צרכי הרכיבה (מבואר מטור, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן ברזליו על רגלי הבהמה?	"רק במקומות שמצויין אבנים, אבל במקומות שעפר תיחוח כגון רוסי&quot;א לא (תוס&#x27; מו&quot;ק י&#x27; ע&quot;ב, רא&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרכוב בעגלה שלא לצורך המועד?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומותר) כתב דזה חמור טפי דיש בו חשש מחמר [אבל כשאדם רוכב על סוס ליכא איסור דחי נושא את עצמו ולא גזרו בזה על שביתת בהמתו ומחבר (שו&quot;ע לעיל סי&#x27; ש&quot;ה סעי&#x27; כ&quot;ב)], אבל מצדד להקל משום ס&quot;ס, ספק אם יש שביתת בהמה ומחמר ביו&quot;ט (עי&#x27; סי&#x27; רמ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;, סי&#x27; תצ&quot;ה סעי&#x27; ג&#x27;), ועוד ספק אם יש מחמר בכרמלית, וממילא ברה&quot;ר דידן יש מקום להקל אבל כיון שיש ראשונים דס&quot;ל דיש לנו רה&quot;ר דאורייתא יש להחמיר אבל אין למחות ביד המקילין {ומכאן מבואר דס&quot;ל דיש איסור הוצאה בחוה&quot;מ, וצ&quot;ע מסי&#x27; תקל&quot;ה}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) סותם להקל לרכוב בעגלה"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי מכונית, מה הדין לגבי 1) נהג 2) תיקון?	"1) לפום ריהטא הוא מלכאת אומן [ואע&quot;פ שהכל רגילין בו מ&quot;מ בכתיבה נמי הכל רגילין בו] אבל יש סברא להקל מספר שלמי תודה (סוכות עמ&#x27; תתמ&quot;ד) בשם הגרא&quot;ל שטיינמאן זצ&quot;ל דלגבי חוה&quot;מ מלאכת אומן הוא דוקא בתוצאה והכא ליכא תוצאה, ושמעתי עוד סברא להקל מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דלגבי מלאכת הבערה אינו מעשה אומן דהכל יודעים איך לחוץ על ה-pedal, והאומנות הוא רק בהסביבות וכדומה ואין בהם מלאכה, ויש להוסיף עוד סברא להקל ע&quot;פ הבאר משה (ח&quot;ז סי&#x27; י&quot;ג) דכיון דאפי&#x27; ביו&quot;ט מותר לעשות הבערה ורק מוליד מחדש אסור ואין זה מלאכה כ&quot;כ (וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תק&quot;ב) יתכן דזה מותר בחוה&quot;מ {ובפרט במוליד דא&quot;א מאתמול דמשמע ממ&quot;ב שם דמותר אפי&#x27; ביו&quot;ט} (עי&#x27; שש&quot;כ פס&quot;ו הע&#x27; רכ&quot;ד, פס&quot;ח סעי&#x27; כ&quot;ו), ולפיכך נוהגין להקל לנהג במכונית כל זמן שיש צורך המועד [ואם רק נוהג ללמוד יש להחמיר כשאינו דבר האבד (באר משה שם) {דאפי&#x27; לסברא אחרונה צריך להיות לצורך המועד דומיא דיו&quot;ט דצריך להיות לצורך}] 2) דברים קטנים [jump start, changing tire] הוו מעשה הדיוט אבל יותר מזה הוי מעשה אומן ואינו מותר אלא במקום דבר האבד, ויש ספק בלסתום נקב מבחוץ אם זה מעשה אומן (הלכות חוה&quot;מ פ&quot;ג, שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ו)"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנהוג במכונית אם הוא רגיל לילך ברגליו?	"משו&quot;ע משמע שאסור, אבל ספר הלכות חוה&quot;מ (פ&quot;ג הע&#x27; 67) הביא מבעל האג&quot;מ (אות ו&#x27;) דמותר כי בזמנינו הכל רגילין ברכיבה ומתענגים בה יותר מהליכה ברגלים, וגם החילוק בין רכיבה במכונית להליכה ברגלים גדול יותר מהחילוק בין רכיבה על סוס להליכה, וכן הביא ספר הנ&quot;ל בשם הגר&quot;י קמנצקי "	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-bicycle?	"מותר לרכוב אפי&#x27; שלא לצורך המועד דאין בה מלאכה והוי כרכיבת הסוס, אבל לתקנו צריך להיות מעשה הדיוט ולצורך המועד (חוה&quot;מ כהלכתו פ&quot;ז סעי&#x27; ע&quot;ב)"	סימן תקלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסרוק הסוס ליפותו?	"מבואר מהרמב&quot;ם דמותר מפני שהוא לצורך רכיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) [למאירי (מו&quot;ק י&#x27; ע&quot;ב) מפני שיש לו חשיבות בסוס מסורק, לרבינו ירוחם (נתיב ד&#x27; ח&quot;ה) מפני שהולך בזריזות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) משמע כמאירי]"	סימן תקלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המלאכה כשהוא סורק הסוס?	"כתב הב&quot;ח דהוא פס&quot;ר להשרת נימין (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), וביאר ספר הלכות חוה&quot;מ (ביאורים סי&#x27; ה&#x27;) דאע&quot;פ דקיי&quot;ל דמותר לעשות מלאכה בפס&quot;ר בחוה&quot;מ הכא אינו מותר אלא מפני שהוא לצורך רכיבה דהוי פס&quot;ר דניחא ליה וכמ&quot;ש בריב&quot;ש (סי&#x27; שצ&quot;ד) דכיון שהוא נהנה בהפרדת השערות נהנה הוא בהשרה"	סימן תקלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן hubcaps על המכונית?	נראה דתלוי בטעמים הנ&quot;ל, דלפי המאירי יהא מותר דיש בהם חשיבות ונוי, ולפי הרבינו ירוחם אסור דאינו הולך ביותר זריזות (ר&quot;י באק), ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל יהא מותר, ונראה לר&quot;י אנדלמאן דמותר מפני אין בנין בכלים	סימן תקלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מרפאין בהמה בחוה&quot;מ?	"מותר לעשות כל רפואה לבהמה בחוה&quot;מ ואפי&#x27; הקזת הדם, ואפי&#x27; רפואה שיש בה מלאכה דאורייתא (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {דהוי לצורך המועד או דבר האבד או צער בעלי חיים}"	סימן תקלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מרביעין בהמות 1) בחול 2) בחול המועד?	"1) מותר מפני שהוא טריד במלאכתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 2) אסור דהוי טרחא שלא לצורך המועד ולא דבר אבד, אבל מותר להכניס זכרים ונקבות ביחד והם רובעין מעצמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמורה שתבעה זכר?	"ר&#x27; יהודה מקיל בשביל שלא תצטנן ותעקר והוי כדבר האבד, והת&quot;ק מחמיר אפי&#x27; בציור זה. להלכה, יש בזה מח&#x27; ראשונים דהגהות האשר&quot;י מקיל כר&#x27; יהודה, אבל הרי&quot;ף והרא&quot;ש והרמב&quot;ם והטור סותמים להחמיר כת&quot;ק, ויש בזה גם מח&#x27; הפוסקים דהא&quot;ר מקיל והברכי יוסף מצדד להחמיר, וקיי&quot;ל כרוב ראשונים להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27; - ה&#x27;)"	סימן תקלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטות הראשונים אם מחזירין תרנגולת לביציה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-03b742293f442b3aed07c3b330b6a5a80c555f37.jpg"">"	סימן תקלו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קיי&quot;ל?	"המחבר פסק להקל דוקא אם לא מרדה לג&#x27; ימים דאחר ג&#x27; ימים הוי טרחא יתירה להחזירה וגם אפשר שלא יועיל כלל החזרה דכבר אזל חמימותה ממנה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [והפמ&quot;ג (מש&quot;ז סס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם ג&#x27; ימים מעת לעת או מקצת היום ככולו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], ואפי&#x27; אם לא ישבה לג&#x27; ימים וכטור בשם ר&quot;ת [דלא כבאה&quot;ג דכתב דפסק כרמב&quot;ם], אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) חושש להראשונים דמלאכת חוה&quot;מ דאורייתא וא&quot;כ ראוי להחמיר אם לא ישבה לג&#x27; ימים, והעלה דאין להקל תוך ג&#x27; ימים אלא בהפסד כמה ביצים"	סימן תקלו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מושיבין תרנגולת לכתחילה על הביצים?	"אין מושיבין תרנגולת לכתחילה על הביצים דהוי טרחא שלא לצורך המועד ושלא במקום הפסד (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), וה&quot;ה שאין מושיבין כשמתה ראשונה (רמ&quot;א) דדוקא בערב פסח מקילין, אכן הט&quot;ז והדרישה בדעת הטור ס&quot;ל דיש להקל אפי&#x27; בחוה&quot;מ, וכן מבואר מהר&quot;ח ורוקח ומהר&quot;ם חלוו&quot;ה, ומצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה מתה) דהב&quot;י ורמ&quot;א לא ראה ראשונים אלו וממילא במקום הפסד מרובה יש לסמוך להקל"	סימן תקלו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר להושיב אחרת, הרי הוא דבר האבד?	"כן הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;), ותי&#x27; דחיישינן שמא לא יועיל הושבת אחרת ולפיכך אין טורחין מספק [ואע&quot;פ דמבואר בסי&#x27; תקל&quot;ז דיש להקל בספק דבר האבד היינו ספק אם יש כאן דבר האבד וודאי מהני המלאכה משא&quot;כ הכא הוא ודאי דבר האבד ורק ספק אם מהני הטרחא, ורע&quot;א כתב דחילוק זה דוחק], אבל הקשה המחה&quot;ש הרי מבואר מריש מו&quot;ק דאסור לטרוח אפי&#x27; במקום הפסד מרובה, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דזהו תירוץ הפשוטה לקושיית מג&quot;א דאסור לטרוח אפי&#x27; במקום הפסד ממון, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) נקט כהמג&quot;א דלא יועיל להושיב התרנגולת עליו"	סימן תקלו סעיף ד		
